רפקסיה -המשך

לאחר שקראתי את המודל 5 שלבים של ג'לי סלומו ,התחלתי לחשוב איפה אני נמצאת בתהליך שאני עוברת עם כתיבת הפוסטים והבלוג עצמו.אפשר לומר שממש בראשיתו, עכשיו מתחיל לחלחל בי את טעמו, נדמה לי שהשלבים 2ו3 הם המקומות מוכרים לי יותר. תקשורת איטי אך מתקדם  וחילופי ידע, אנפורמציה עם עמיתות. חלק מהתהליך הלמידה הכנים אותי לעלם חדש.
אני מקווה שבעתיד עם יותר ניסיון, אוכל לפתוח  בלוג  בגני לא לילדים אלה כגננת וצוות עם ההורים בנושאים רלונטים לגן.לילדים אוכל להראות בלוגים בנושאים קרובים לעולמם, כגון הגן החיות בגרמניה, סאפרי בישראל, טבע, איכות הסביבה, גנים אחרים בעולם ועוד ונראה עם אפשר להגיב בהם וכך להיות חלק מהחוויה מתוקשרת.

סביבת הבלוג. רפלקציה

אני מרגישה שהכרת הבלוג ככלי תקשורת, הרחבת הידע ועוד , הייתה בשבילי למידה חדשה .בתחילה  התרגשתי מאוד מפני שהכרתי כלי זה דרך משמועות .והינה בקורס הזה נחשפתי בו.עד שהצלחתי לפתוח ולכתוב היו רק תסכולים ואכזבות.אחר כך לבחור על מה לכתוב בלבל אותי כי רציתי לספר על החוויות של גני כ"גן ירוק" מוכר כ5 שנים על ידי איכות הסביבה ומשרד החינוך אך ראיתי שעוד עמיתות כבר כותבות על אותו נושא לכן החלטתי להתמקד יותר על אירועים הקשורים לקהילה, לא כל כך הרבה כתבתי כי גם הייתי צריכה להתייחס למאמרים שהייתי צריכה להגיב עלייכם בפוסטים. רוב המאמרים ענו על סקרנותי, שאלותי , תמכו וירחיבו את דעותיי. אפשר להגיד שקראתי רוב הבלוגים של עמיתות אבל תגובתי היו רק לכמה מהן כי לפעמים לא יכולתי לפתוח תיבת התגובה או שלא יכולתי לכתוב כי לא היה סמן בתוך התיבה, לפעמים רציתי לראות רשומה לפני השליחה ומה שהגבתי, נעלם !.
אני בטוחה שבעתיד שארצה לכתוב בלוג  עדה שצריך זמן, שפה טובה, נושא מעניין בו אפשר יהי לעניין אנשים שרוצים לפתח אותו נושא  וללמוד מהם ושילמדו גם ממני, להפוך לקהילה  מתקשרת ולומדת.

והוא לבדו לומד כאן?

והוא לבדו לומד כאן / ג'יי הורויץ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm

מאמר זה מסכם את כל השאלות שבמשך הקורס שאלתי את עצמי.
כדי לכתוב בלוג או בפורום או בכלל צריכים מיומנויות לכתיבה, כתיבה ללא שגיאות כתיב, משפטים בנוים  נכון,נושא ועוד. הפירסום האישי נהפך לציבורי וזה לא מה וכך. ככל שקראתי את המאמר לא רק התייחסתי על התלמידים ,מה התרומה והסכנות בלמידה בקורס מקוון . אלה גם על עצמי, על שקראתי בבגלוגים של סטודנטיות שונות התעשרתי אך לי היה קשה לכתוב פחדתי משגיאות כתיב,הבכתיבה היא לא שפת אם שלי ובין היתר לקויות שגם קיימים. "האופי הדיגיטאלי של הכתיבה האישית/ציבורית הוא שמאפשר את הפרסום המיידי" ולמרות שאני קוראת לפני שאני שולחת לאחר ששלחתי זהיתי שגיאות כתיב. ולא הרגשתי טוב עם עצמי.השפה כתובה שלי היא לא מאוד עשירה למרות כל הקריאה וכתיבה במשך כל השנים.

" באותו הזמן שהדיון מתנהל ברמה הציבורית, מתרחש גם דיון פנימי, אישי, של כותב הבלוג עם עצמו. תוך כדי בחירת אותן רשימות שאליהן כותב הבלוג מתייחס, הוא מפתח ומזכך את החשיבה של עצמו." ממש נכון, ככל שקוראים וכותבים , כותבים וקוראים , יש למידה גם על עצמנו. אני לא יודעת אם הבנות  התעשרו ממני אך אני כן מהן ומעצמי.